כשנולד ושואף את נשמתו הראשונה
פותח ריאותיו חזק לרווחה
אינו יודע, תמים וחסר אונים
שלעולם הוא בא וממנו בסוף כולם הולכים.

מילה ראשונה ו"שלום כיתה א'"
מי ידע ומי יכל לנחש
שחלומו הגדול כבר לא יבוא ויתממש.

"כן המפקד" ועוד מיני מילים גבוהות
מילא תפקידו, החזיר משהו למדינה,
נתן חייו למען עוד נשמה תמימה.

חתונה, ילדים, בית עם גינה
את כל זה לא  ירגיש, לא יחוש או ישמע
את עולמו סיים ב"חי" שנים
ואני עוד עומד ושואל
אימא, איך הולכים ילדים?
איך הם הולכים,
                    בעודם ילדים?