יורד ומחליק במדרונו של הגל
אותו נחשול שהשיא אותי למרומי - תשוקות
שהמליח אותי בזעזועי המגע
עימך
שהדריג אותי לנגיעת שמיים
ניחוח הרים מושלגים
ונצוץ של אלוהות
בעולם שהיה שייך רק לנו.

וכגודל הזדקרותו
כך מוצא עצמי
בלעדייך
בלעדי ה-
לבד.

ועייפות הים
כשעון חול נושרת על קרביי
כשלכת האחרי
כסופו של הרק התחיל
כטעם לוואי במרות פני העולל.

שמיים, שאו עיניכם אלי
הכופר
עוד אגע בקצה האחר
עוד אחוש את ליטוף שעריך
כי ימי רבים מספור
והים כה גדול
כן, כה גדול.