מוקדש למאיה, כמובן
מיה
חושבת שנגמר לה הים
רוצה לגעת בשמיים
בינתיים רצה יחפה במים
למיה יש אופק מכחיל ממרחק
חיוך עתיר גומות, ועודף רגליים.
מיה אומרת לי תמיד
כשאנחנו בעיר מטיילים
'אח שלי גיבור', כך בדיוק,
'תביא לי קצת
צמר גפן מתוק'
אני מחייך ומשקפי השמש
לא מסתירים
מחשבות שקופות מתחרה
(סריגי בשר נכרכים
סביב יצורי גווה)
מיה צוחקת, וקוטפת עלים
לזרוק בפניי
השמיים אפורים והים
כבר אפוף
בדמדומי המזרח
מיה רוצה כבר לחזור
ואני רוצה רק
מיה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.