|
נפתח בלאט
חדרו החמישי של ליבי
סמוק מחלחלת התשוקה
וכורע מנטל פעימתך.
שחי עימי
בנהר זגוג החלומות
הרטיבי את פחדייך
כי גוועת את למים
כשבוי מרופט בליבת סערת סהרה.
הקשיבי יקירה
צחוק ילדות
פשטות התשוקה
איך אגמול לאלוהי
על שלא נבראה מילה
לתחושתינו.
רק רעד החיבוק
ניצוץ המבט
אלומית הנר על עורך החלק
יסגירו קמעא
את אשר על חדרי
חדרינו
ביתנו החמישי. |
|
|
- אבא ש'ך
ערומקו?
- לא, הוא סתם
צרפתי מסריח.
אחד שממש שונא
צרפתים גונב
מאפרוח ורוד,
אבל למטרה טובה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.