ס. קובריק / ברית של מילה |
ארורה את, המילה
בקולפי את טלאיך, את
שקרייך וצביעותך
מגלה אני את ערוותי -
ערוות ולד בחיוכו המבוסם.
לו יכולתי לחוש
את מרקם ההברה
חתך הסכין
את בכייך ילדה
ובכיי
בכי עלום קול.
צא והתפלש בחול
חוש את צריבת התום
והסר את יסורי החינוך
חינוך השולל והריחוק.
ילד
זוית אור
טיילת מרוצפת אריחי חימר
גב
צילום
לאן הוא הולך ?
לאן נעלמו תחושותיי ?
האם לתהום של בריכת הרדדה
או פשוט נבלעו בחזק מכל -
במילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|