הוא הגיע, הסתיו הגיע, הלוואי שהרגע הזה לא יחלוף, שלא ייגמר
לעולם, הוא כל כך מיוחד, כל כך אמיתי, כל כך חי, אני כל כך
חיה, בחיים לא הרגשתי כך, הרגשה כל כך כיפית ומרגשת, מטריפה את
כל החושים, נותנת לי משמעות חדשה לחיים, והנה הם באים, הפחדים,
באמצע החיים, פשוט נוחתים, ככה סתם, בלי שום התראה, בלי שום
אזהרה, מה לעזאזל הם רוצים?
זה יום רגיל שכזה היום, אין שום דבר מיוחד, הכל כרגיל,
הציפורים מצייצות, השעה מוקדמת מאוד, אני לא רוצה לאחר לקום
ולהפסיד את השמש עולה בכל מיני צבעים מיוחדים, הם לא נמצאים פה
כל השנה, ואני לא מוכנה להפסיד אף רגע קט, אף שנייה אחת, ולא
לראות אותם מגיעים, הם נפלאים, הם כל כך מיוחדים, והם אף פעם
לא נעלמים, אולי הם לא נמצאים, אבל בלב, ברגש, בחיים, הם כאן,
הם לא מפחדים, הם תמיד נשארים...
אני אוהבת את הסתיו, זו העונה הכי מושלמת בשנה, היא כל כך
מיוחדת ושלווה, תמיד נדמה לי, כל שנה ושנה שהעונה הזו באה רק
בשבילי, להעלים לי את כל הצרות, את כל הפחדים והעלבונות, רק
בשביל לתת לי משמעות חדשה לחיים, וזה באמת קורה לי, כל העלים
היפייפים, השמיים הבהירים, הצבעים הכל כך מדהימים, הם שלי, ורק
שלי, הם תמיד יהיו לצידי, לא כמו האנשים שתמיד מוצאים סיבה
לברוח, ללכת, לנטוש, לשנוא, להרביץ, לאיים, לשבור, לנפץ
ולהרוג...
הם תמיד עושים את זה, הם מנצלים את כל הפחדים, ומגדילים אותם,
ואז הם נהיים עצומים ויותר מפחידים, ואני בסוף תמיד מתמוטטת,
לא יכולה להחזיק יותר ונשברת, אבל כשמגיע הסתיו, הוא מעלים
אותם, מחליש אותם, גובר עליהם, רק בשבילי, תמיד בשבילי, אני
אוהבת את הסתיו, ואני מאמינה ותמיד אאמין שהוא בשבילי...
אז שתדעו, שזהו, החלטתי, יש לי את הכוח, יש לי את הרצון, אין
לי את הפחדים ויש לי את החיים, אבל הכי הכי חשוב, יש לי את
הסתיו, הוא לא איתכם, הוא רק איתי, רק שלי...
הוא יחזיק אותי, הוא יחזק אותי, הוא יהיה איתי, ואין לי יותר
אותכם, לא רוצה אותכם, פחדים, לכו ממני, לכו מפה, אתם לא
שייכים... |