בסערה, סערת חושים
ספינה מהעבר, ספינה צרובה באהבה שכוחה
עלית על שרטון ליבי
מסתובב תמהה, מבולבל סביב עצמי
כהוזה מציאות לא אפשרית
האם את האחת ?

גלי חום מוקצפים בלשד האהבה
מציפים את אושיותי
כדחף לא נשלט, גופי כמהה לעורך
לשדייך ולריחך - ריח יסמין שנובט
לאיטו ומשנה את מסלול חיי.

האם זה גילי ? האם חיל רעדתי
כשליח, שלוחו של אלוהים המזהיר -
אוץ אל החופש
אוץ אל החיים
נתק את הכבלים
האץ את התבערה
השכך את המילים, השטויות והזכרונות
ופנה לצפון,
אל ממלכת האור,
אל הלא אפשרי !