שוכבת דממה
איני יכולה להזיז דבר ועיני עצומות
את שפתי נעלו בכימיקלים.
שוכבת שקטה
הם בוכים וכואבים
ואיני יכולה לאומר להם דבר להרגיע,
מילות נחמה.
שוכבת כבויה
הם באים והולכים
ואני כמו כתם שמת
חיה! צועקת בפנים
אך שפתי נעולות ועיני רדומות,
רק אוזני ממשיכות, מתקיימות, ושומעות
אותם, הבוכים כואבים.
שוכבת שמורה
מכסים אותי
כל כך הרבה חושך סביבי
אך האור כל כך מסנוור!
שוכבת דממה
עוד דקירה ועוד נגיעה
רק לשוב ולהיפתח לעולם חזרה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.