היא פותחת את עצמה למישהו אחד וכיף להם ביחד. היא אוהבת אותו
והוא אוהב לזיין אותה. לה זה לא אכפת. העיקר שטוב לו אז היא
מאושרת. וגם לה זה כיף לפעמים, אז בכלל סבבה להם. וזהו, ככה הם
חיים. רואים טלביזיה, מזדיינים והולכים לישון. היא קמה, הוא
עדיין ישן. משעמם לה קצת. מתהלכת לה בבית, לא רוצה להעיר אותו.
מנסה לראות טלביזיה, אבל הכל זה רק חדשות על סוף העולם ואותה
זה לא כל-כך מעניין. היא מכשכשת בזנב, מגרדת בחזקה על הדלת
בציפורניים החדשות שעשתה אתמול במניקור, כדי שייקח אותה לטיול
בחוץ כי היא צריכה להשתין, כבר לוחץ לה. לאט הוא פותח עיניים.
מחייך אליה חיוך של בוקר. היא אוהבת את החיוך הזה. היא עוזבת
את הדלת ומלקקת את כפות רגליו, הוא מתרומם באבירות ומנשק לה את
הראש. "בואי מותק" הוא מחבק ומטלטל קצת. "נצא החוצה, נעשה איזה
טיול". היא מהנהנת. הוא שם על עצמו איזה מכנס ויוצאים
החוצה.היא מכשכשת בזנב והוא מריץ אותה קצת. היא נכנסת לסטרטרים
של ריצה, עומדת מחכה לו. מתייאשת כשהוא לא מגיע וחוזרת אליו.
אח"כ הם חוזרים הביתה, הוא מחזיר את הרצועה לקופסא. מתארגן קצת
על המטבח ומתיישב בסאלון.
"בואי, שבי לידי מותק. רוצה קצת בונזו?" מסתכלת עליו בכעס
ומבטה עצבני. "תגיד אתה דפוק בשכל? מה אני, כלבה?!?"