הכל התחיל ב2 למרץ, זה היה נורא מהיר, אבל עדין, גורלי.
הרוסים לקחו כ50 טנקים, 100 חיילי רגל, 3 מטוסים ו6 מכונות
כבדות והחלו להתקדם לכיוון האמריקאים, הם ישבו ליד הבלקן.
האמריקאים הסתפקו בהגנה על האזור והרימו כ 10 מגדלי שמירה, 40
טנקים, 4 מטוסים ולווין ריגול (הכלי שהכי עזר להם).
כולם היו מוכנים לקרב הזה, הזוכה היה שליט העולם, "אלוף
האלופים".
הכוח הרוסי התקדם לעבר צפון יוון, בעודו מחסל ומתעלל בחפים
מפגע ובחיילים אמריקאים בדרך, אפילו בפרות- אבל לא היה אכפת
להם, הם רק חיכו להגיע למרכז יוגוסלביה, לבסיס האמריקאי.
לקראת הערב האמריקאים שלחו יחידה של צלפים, רימונאים וחיילי
רגלים רגילים לסיור, הם לא חזרו. לאחר 3 שעות רק צלף אחד חזר,
שכחו אותו בדרך, אבל בסוף הביאו אותו, לא נשאר לו הרבה כוח,
אבל הוא קיבל טיפול והתחזק.
הרוסים כבר הגיעו לשערי הבסיס האמריקאי, קרב ענקי התרחש שם;
טנקים, מטוסים, חיילים, כלי רכב, צלפים וכל דבר, הרבה מתו -
הרבה הרגו.
האמריקאים הצליחו להדוף את הרוסים, אבל בקושי רב. הם ידעו
שנשאר להם לפני המלחמה קצת כסף ואמצעים והם הרימו באזור, בין
הרי הבלקן, ליד הגבול עם איטליה מרכז שילוח טילים אטומים.
המנהיג האמריקאי החליט שהדרך הטובה ביותר להדוף את הרוסים היא
להפציץ את הבסיס הרוסי, המרכזי. הוא איים על הרוסים, אבל הם לא
נכנעו, לבסוף הוא שלח.
עם הטיל הוא גם שלח כוח גיבוי שישתלט על העיר, וכך ינצח את
המלחמה.
הטיל פוצץ את העיר, תוהו ובואו מוחלט, הרוסים החלו חוזרים
אחורה.
האמיריקאים כמעט ניצחו, אבל אז איתי הכה בחוזקה פעמים בכפתורי
ה"אלט+קונטרול+דל". הרמאי. אסף החליט שלא ישחק נגד איתי שוב
ברד-אלרט.