כמו מראה שנסדקת לאט,
מתפרקת לאלפי רסיסים,
אני יכול לשמוע את הצליל
את חריקת השברים שמתפרסים במרחב
לאט לאט דרך השברים האור נוגע בחושך שלי
לאט לאט דרך השברים נחשפים כל הצדדים שלי
מכות האהבה שלך מרסקות אותן,
שוברות בליטופים את כל החומות שלי
חומת השחור שסביבי מקבלת כבר גוון אפרפר
כשהאור חודר דרך הסדקים
ולאט לאט דרך השברים האור נוגע בחושך שלי
לאט לאט דרך השברים נחשפים כל הצדדים שלי
אין לאן לברוח, מהקול שלך
אין לאן לברוח, מהמגע שלך
אין לאן לברוח, מהאור שלך
ולאט לאט דרך השברים האור שלך נוגע בחושך שלי
לאט לאט דרך השברים אני מתאהב שוב
בפעם האחרונה. |