נועה זיל / אני, פחות או יותר. |
לא מסתובבת על אותו הציר
לא מתקררת יותר
לא שומעת את השיר
שלנו
יותר
רחוק מזה כבר לא יכול להיות
אני אוטמת שפתיים
אי אפשר לתהות
יותר
קרוב אל הסוף
יותר
משתדלת לא לנשוף
על הנר האחרון
לא להניס את האש
יותר מתערטלת
אל צל הטירוף
שקפא על חיינו
יותר לא מסתחררת
על הרחבה שבינינו
מתמוטטת
אל אורות כבויים
מתעטפת משי עשן
נרדמת בחיוך
תוכחה.
קצת יותר אני
ובעצם
אין יותר לאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|