הקרירות שלך מטעה, אני יודע, יש בך חום.
בואי אליי, וביחד נתנגד, ביחד ניצור מהפיכה.
העין עוד בוחנת, אך אנחנו נתעלם,
אהבתנו תתעצם לאור הסכנה.

תשכחי את העתיד, זה אנחנו פה, עכשיו,
יורדים אל המחתרת, מריחים את הקפה,
נושמים שנייה של חופש, חיים את ההווה.
ואין שום מלחמה, ואין שום מרגלים,
ואיש כבר לא יידע מה אנחנו חושבים.
דקות של שנאה מתחלפות באהבה,
ומחר שוב כזרים, עד הפעם הבאה.

גם לזה יבוא סוף, אהבתנו לא תפרח,
ונשכח את כל מה שהבטחנו,
את לי ואני לך.
ואת, את תבגדי בי, ואני אבגוד בך.
והכול אז ייגמר, ואחינו אז יסלח.