היא:  איפה היית?
הוא:  קניתי נעליים חדשות. מה את חושבת?
היא:  חיכיתי לך. (מסתכלת על הנעליים) ככה. הגזרה שלהם יפה,
אבל אני לא מתה על נעליים חומות.
הוא:  מה עוד יש, שחור וחום. כל הנעליים שלי שחורות. (מסתכל על
עצמו במראה)
היא:  לא יכולת להתקשר? חיכיתי לך.
...
הוא:  אני יודע מה הבעיה. חום פשוט לא הולך טוב עם ג'ינס. אני
חושב שעם מכנסיים יותר אלגנטיים זה יהיה יותר טוב.
היא:  אמרת שתהיה פה בשמונה, לא?
...
הוא:  אני כזה אידיוט. 300 שקל הם עלו לי. פעם הבאה אני לוקח
אותך איתי.
היא:  אתה לא מקשיב לי!
הוא:  מה, מה קרה?
היא:  חיכיתי לך. אמרת שתהיה פה בשמונה.
הוא:  אני מצטער, מתוקה. (מחבק אותה)
היא:  למה לא התקשרת?
הוא:  למה חיכית לי?
היא:  רציתי שנצא ביחד.
הוא:  ששש... זה בסדר.
היא:  (מתנתקת ממנו) מה בסדר? איך זה בסדר? אי אפשר לסמוך
עליך!
הוא:  תרגעי, לא קרה שום דבר. אז לא נצא. עדיין יש לנו אותנו.
היא:  אני לא ארגע. אני מרגישה כאילו אני לא יכולה לדבר איתך.
הוא:  למה לא? אני כאן, אני מקשיב, אני איתך. מה העניין,
מתוקה?
היא:  אני לא יודעת. אני לא יודעת למה. שום דבר שאני אומרת לא
מגיע אליך. שום דבר לא חודר. אולי זה לא רק אתה - אולי גם אני
לא מצליחה לומר מה שיש לי בבטן. אבל אני לא יכולה ככה יותר.
הוא:  אז מה את רוצה?
היא:  אני לא יודעת. אני חייבת לצאת קצת. (לוקחת מעיל ויוצאת)
לילה טוב.
(מסתכל על עצמו במראה)