בסוף גם את תדהי.
תיעלמי על שלל קסמייך,
עם ריחך המשכר,
עם נשימת פיך הבלתי נשכחת.
בסוף גם את תדהי.
תצעדי אל מחוזות השכחה
וכדי להיזכר אצטרך לחפור,
לנשוף את האבק מעלייך.
בסוף גם את תדהי.
את, שלעולם לא חשבתי שתוכלי,
שקיוויתי שלעולם לא אהיה צריך
להגלות אותך, להרחיקך.
בסוף גם את תדהי.
כמו כל אלו שהיו לפנייך,
כל אלו שעדיין
וכל אלו שמן הסתם יהיו אחרייך.
בסוף גם את תדהי.
ולעולם לא אראה את קמט מצחך,
את כף רגלך שכל כך אהבתי
ולא אזכה שוב בריחך המשכר הזה.
בסוף גם את תדהי,
ולי יהיה עצוב
ולא אזכור על מה.