ועכשיו.

ועכשיו הכל מתחיל להראות בסדר.
רסיסים של אור מתחילים לחדור
מבעד למעטה השחור שעטפתי את עצמי.
מאיפה שאני עומדת
הגוון של השמיים מתחיל להשתנות משחור לכחול - אפור.
זה לא נראה נורא כמו פעם
ולמרות שאתה לא לידי נראה שהפעם זה יסתדר
ואני לא אצטרך שתהיה שם
כי ממילא לא היית שם אף פעם.
אבל מישהו קרוב אמר לי ששכנעתי את עצמי שטוב לי ככה בנתיים
ואולי השמיים נופלים ולי לא אכפת כי אין לי בברירה.
אבל ממילא אני לא שלך ואתה לא שלי.
נמאס לי ממשחקים מטופשים ונמאס לי להיות תמיד בצד של
המפסידים.
אז עכשיו אני פרשתי,
תעשה מה שאתה רוצה.
לי טוב ככה,
להיות תלויה באוויר,
לא להקשר לאף אחד,
ולא להיפגע.