[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אושר מאולץ
/
ועכשיו

ועכשיו.

ועכשיו הכל מתחיל להראות בסדר.
רסיסים של אור מתחילים לחדור
מבעד למעטה השחור שעטפתי את עצמי.
מאיפה שאני עומדת
הגוון של השמיים מתחיל להשתנות משחור לכחול - אפור.
זה לא נראה נורא כמו פעם
ולמרות שאתה לא לידי נראה שהפעם זה יסתדר
ואני לא אצטרך שתהיה שם
כי ממילא לא היית שם אף פעם.
אבל מישהו קרוב אמר לי ששכנעתי את עצמי שטוב לי ככה בנתיים
ואולי השמיים נופלים ולי לא אכפת כי אין לי בברירה.
אבל ממילא אני לא שלך ואתה לא שלי.
נמאס לי ממשחקים מטופשים ונמאס לי להיות תמיד בצד של
המפסידים.
אז עכשיו אני פרשתי,
תעשה מה שאתה רוצה.
לי טוב ככה,
להיות תלויה באוויר,
לא להקשר לאף אחד,
ולא להיפגע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ושוב פינתנו,
ארגנטינאי מארח
פילוסופים והוגי
דעות. והפעם,
איש אחד, מוכר
בקיוסק בפנימיה
שלא אזכיר את
שמה.

"בוא בוא תאכל.
לא השתנתי על
זה!

באמא שלי!"


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/12/02 16:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אושר מאולץ

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה