את האויר שהוא נושם, אני כבר לא נושמת.
ואם יזרוק לעברי חיוך לבבי, אני כבר לא מתרשמת.
זה בכלל לא כואב, אבל אני יודעת שמתי שהוא זה יחזור ויפגע בי
כמו חץ בלב.
וצריך לדעת להרפות מתקופות, התפרקות על העבר תגרום לי רק
לבכות-
או לחייך, כי אני יודעת שאת זה אני עושה טוב
ואם אין אותו אז זה לא אומר שאין מקום אצלי עוד לאהוב
והמחיצה שקמה ונפלה כעת נוקשה כמו ברזל
היא לא תרד בחמישית ולא תאפשר לי זוית על חייו להסתכל
וההיסטוריה שחזרה ננעלת בספר מופשט וזה קורה עם כל נקודה שבאה
בסוף משפט.
אז הייתי אומרת תודה על הכל, על הטוב ועל הרע
אין טעם לחשוב מה הייתי לוקחת בחזרה
ויבוא היום שאני אתעורר, אתנער ואמצע את האהבה הבטוחה
בכל אופן, הוא לא יהייה תחליף למקום ששייך לך.