יער לביא / למלאך שמת |
לבוש בדמותו של אדם.
והוא אהב אותי לעומק,
והוא זרם אצלי בדם.
ואהבתיו על כי הורני,
בחכמתו, תובנת אלעל,
את השביל שיובליני
לפתחו של ההיכל.
והוא הופיע ביום סתיו
לבוש לבן טהור
אמר שאני לבד עכשיו,
שהוא אינו יכול לחזור.
ולא הוסיף עוד שום דבר,
רק הביט אל תוך עיני,
וצרב במגעו זכרון של אושר
על שפתיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|