גבריאל לוי / בפינה |
כחתול שחור מכתת רגליו בזבל
לאור ירח כתום של ליל מאי שרבי ומיוחם
ולוקק שערות גופו שלו ואת כפות ידיו
ושיירי סעודת אהבים בין שיניו וצפרניו
וזנבו מזדקר מעלה כעכו"ם לאות
כי טוב לנבור בעולם וללקט עצמו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|