הזעה. פעם חשבתם באמת על המשמעות שמאחורי הנוזל הדביק ומלא
הצחנה הזה? לא כי מבחינתי לפחות שיעורי חינוך גופני, וארור
האדם שבחר להכניסם למערכת התכנים הבית-ספרית, נותנים לך את
ההזדמנות להכיר מקרוב את הזיעה שלך. בין כפיפת בטן מייגעת
לחברתה, יוצא לי לומר שלום לחברי הטוב "ריח גוף". עם כל שנייה
נוספת של התנשמות וכאב בצד מצטברות בהדרגה יותר ויותר טיפות
זיעה לחות ומלוחות בכל חלקי גופך, לא מחמיצים נקודה. לא פעם
אתה מכריז מלחמה על הנקבוביות של עצמך ושולח את צבא ההגנה
הפרטי, מגבת יבשה במקרה הטוב, חולצתך המטונפת במקרה הפחות טוב-
למתקפה. בדרך כלל אין חללים מצדנו, אולם כוחות האויב ידועים
בעתודות הכוח הרבות שלהן- וכשיחידה אחת נופלת, שתיים אחרות
באות להחליפה. כן, כזוהי הזיעה שלנו. אבל אם הייתם בוחרים לבצע
איזה ניתוח היסטוריוני מעמיק של הגורמים לפרוץ המלחמה הכל
יחזור לאותה המפלצת המחרידה- המורה לחנוך-גופני.
איך שלא נראה את זה כל המורים לחינוך גופני הם בבסיסם אותו
הדבר. ערסים בימי החטיבה, שניסו את מזלם בקריירה ספורטאית תחת
חלום אולימפי כזה או אחר וגילו כמה מהר מתפוצצות בועות
כשהתעוררו יום אחד ומצאו את עצמם באיזה אולם ספורט, בני חמישים
+ כשמסביבם בני נוער שלחלקם אותם החלומות שהיו להם 30 ומשהו
שנים אחורה. לכן הם בוחרים לאמלל את חיינו. לכן הם לא נותנים
מנוח וגם אם נראה נכונות כזו או אחרת תסיים אצלם עם ציון של 8
לכל היותר. הגישה של המורה לספורט (אם בכלל נבחר להגדיר אותו
כמורה) שונה מגישתם של כל יתר המורים במערך ההוראה. מורה
לספורט מגדיר את תפקידו לא כמדריך, כמחנך וכאיש בעל תובנה אלא
בעיקרו מגדיר את עצמו המורה לספורט ככפפת אגרוף, כאשר מדי שנה
זוכה בשק אדמדם חדש. המורה לספורט בוחר להוציא את כל האגרסיות
והמצוקות שלו על תלמידיו ואלה לא נותר להם דבר פרט מלסבול
ולחייך בנונשלנטיות.
אם לסכם הייתי בחום בוחר לפנות לשרת החינוך הנוכחית שלנו
(לפחות נכון לכרגע)- לימור יקירתי, משום מה לא זכור לי שאי פעם
ראיתי אותך מסתובבת עם אימונית ועושה איזושהי פעילות גופנית
מעבר ללקום לעבר כוס הקפה הרחוקה ממך 10 מטרים. כמו כן לא זכור
לי שהבחנתי באגלי זיעה מתחת לזרועותייך מתישהו ואולי טוב שכך
(אם כי הדבר יכול להיות סטייה מינית של משהו, ועמו הסליחה) -
לכן אני פונה אלייך בדרישה ישירה- יופסקו שיעורי הספורט לאלתר!
שיוחלפו במשחקי ספורט מצדי- אבל עד שאני לא אראה את המורה שלי
מורץ במעגלים סביב הקונוסים הכתומים הזוהרים האלה- לא אשתוק! |
