"אל תצא", אמרתי לו.
"תשאר בפנים, שלא ישמעו אותך האחרים".
"עוד קצת, תתאפק, גם לי קשה" אני מתחננת מימנו.
"תעשה מאמץ קטן, בשבילי, רק אל תצא".
"אל תפקיר אותי, שכולם יראו, אתה צריך להשאר בפנים, העיקר
להשאר!!!!"
"הנה אני רצה מהר שנוכל להתייחד ורק אז תצא, בסדר?! עוד רגע
מגיעים" אני מבקשת.
"שנייה, שנייה, שאני רק אתיישב, ושאף אחד לא יראה" אני מסתכלת
סביב ו...
הוא יצא מתגלגל, מרטיב את כולי. איזה הקלה אלוהים! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.