הרוח שורקת את שירתה מבשרת על החורף הבא,
אפלולית הרקיע בגוון אפרפר עוטפת את ערי הקטן
המדשאות הרטובים מטל הליל נפולים ממטר השממה
ושקעי המרצפות מתמלאות במהירות במי הגשם הקרירים.

הבזק הברק מסנוור את עיניי העייפות ומעמיד אותי על חודי,
לאחר בא הרעם הגדול ומזעזע את הכל
עלים נושרים ומכסים את האדמה שהמתינה לגשם עד בואה
החלזונות מוציאים מחוש אל-על ומריחים את החורף באפם הקטן.

סערה, הכל מעורפל, רוחות נושפות בעורפי ומזקיפות את השערות
הכל בעירבוביה כתובו ובוהו שבראשית, הידים, הרגלים, הראש
ככדור
אני נסה מהסופה הרוגזת אל מקום המקלט אך הוא את דלתו טרק
מכונסת כעיסה דביקה בבוץ ובמים ממתינה שהמבול יחלוף.