|
מורחים סוחבים אין אור
יש עתיד ורוד דביק
יש מחר של שמש וחברים
אך אין טעם שבשמחה
אין תחושת שליחות שבאוויר
אין משמעות חדשה ליום
אותו יום שבבוקר נפתח בקרה
ונפלא רק לחשוב כי עוד יום בא
ואותו יום ילך לו
ואחר יבוא והיא לא תבוא
ושוב אתה נישאר עם המחשבות
וייאוש עוטף לא רוצה להרפות
אצבעות קרות לא חזקות
אך דביקות דביקות תופשות
ואני מתנער כזבוב ברשת
נדבק והולך ומתלכלך
ושוב בורח דביק עד לפעם
הבאה שתבוא |
|
|
"שואה -
המחזמר"
(סתם רעיון)
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.