שוב באה
שוב מאושרת
ושוב המילים לא יוצאות נכון
ושוב כעס
ושוב עצב
ואז אמירה
"הוא לא רוצה כלום"
ושוב עצב
והרצון לחתוך
ללכת למצוק
ולקפוץ
ולראות אותם ביחד
עושה כואב כזה
צביטה מוזרה כזאת
ושוב עצב
ושוב הרצון לחתוך
ללכת למצוק
ולקפוץ
אוף נמאס כל כך
ושורף בגרון
וכואב בלב
ונמאס...
צריכה לדבר איתו
הוא ממהר
חוזר
מישהו מתפרץ
הולך
ניפגשים שוב
עכשיו עומדים צמוד
קרוב קרוב...
קרוב לנשיקה
והיא באה השנייה
ההיא
היא כל כך חמודה
ויפה
חבל שאני לא כמוה
והיא קוראת לו
והוא לא רוצה ללכת
עומדים מסתכלים אחד על השני
הוא גוררת אותו...
הולך
אנחנו הולכות
מחפשת בעיינים... אותו
הוא לא שם
כנראה איתה
אני שולחת הודעה
נוסעות
פתאום טלפון
לאן נעלמת?
ואני כבר לא שם
כרגיל לא מצליח כלום
כרגיל הכל דווקא נגד
כרגיל אני לא רצויה
כרגיל היא כועסת
כרגיל הם מתחמקים
כרגיל הוא ממהר
כרגיל...
אני לא כמוהם
אני שונה
כי אני לא שומעת מה שהם שומעים
כי אני לא אהבת להתלבש במותגים הכי "חמים"
אני שונה |