גבריאל לוי / באושר בלי תקווה |
בפינה, לרגלי פנס רחוב שתום-עין
כחתול שחור מכתת רגליו בזבל
לאור ירח כתום של ליל מאי שרבי ומיוחם
ולוקק שערות גופו שלו ואת כפות ידיו
ושיירי סעודת אהביםבין שיניו וצפרניו
וזנבו מזדקר מעלה כעכו"ם
אות כי טוב לנבור וללקט ולאהוב עצמו
לעולם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|