אני תמיד חייכתי,
עד שהייתי עצוב.
אני לא קיוויתי,
כשהרגשתי עלוב.
כולם שאלו,
למה אתה יושב ובוכה?
הם פשוט לא תפסו,
שאני נורא מדוכא.
אני כל הזמן שומע,
איכפת לנו ממך,
אני לא מבצע,
אבל רוצה לראות אותך.
התקשרתי אליה אתמול,
היא לא רצתה לדבר.
שאלתי אותה בקול,
היא לא רצתה לדבר.
היא אמרה לה,
הוא מאוד יפה.
היא מלמלה לה,
לא רוצה לראות כזה.
יושב וכותב,
כותב וחושב,
לא רוצה לדבר,
רוצה לדבר איתי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.