|
צרור קללות תקפו את נפשי
מטושטשת בפס
מלאה בתוגה
מלוטשת כשן חדה של חיה
מתז מים, חלודת אנוש
קרעתי לגזרים את רצוני ה"קדוש"
שלובת ידיים
מביטה
שלובת ידיים
מחכה
לא הנד עפעף
ולא בהייה עיוורת
שום דבר לא יטשטש את המציאות החיוורת
השמש שברה את המכאוב
המכאוב שבר את השמש
בכסות חולות נודדים
שלות חיי נמלטה
ומה שנשאר ממנה אפר
הייתה מה שהייתה
נוצרת בשק תקוות וציפיות
לוכדת בקופסא שחורה את כל האשליות
שמי האור הפנו לי גבם
לא נפל ביני לבין עצמי ברק וסער
לא סירה ולא אגם
להנחם רוצה אך לא אוכל
מתייפחת להוטה ורוטטת מכאב
מתייפחת על דל אושרו של הלב
עובדת בפרך את גיצי הרצון
אך לא קוצרת קציר
ומשלה עצמי בעוד בועת דמיון
את השאריות כבר לא אלקט
לא אתן לעצמי בעתיד לים הסוער להיקלט |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.