ביקרתי אתמול אצל מרכז העולם. שלומו בסדר.
הוא קצת מודאג מהמצב המדיני של ישראל אבל במילא הוא מתכנן
לעבור מכאן.
למקום רחוק.
במילא הוא כבר היה בכל העולם.

הוא קצת בודד.
כמעט היה אבל לא היה, הוא סיפר לי.
אמרתי לו שיהיה בסדר.
הוא הראה לי תמונות ילדות שלו, עם אנשי שלג ויבשות מחוברות.
כמו שהיה כשהוא היה קטן.

הלכנו לטיול.
דיברנו על שכלום לא כמו שהיה והכל שונה.
ואיך בעוד כמה שנים כולנו נשתנה.
ואיפה נהיה, אני ומרכז העולם.
נחמד לפעמים לבקר אצלו.

ולפעמים, הוא שוכח שהוא לא לבד.
שגם מרכז העולם צריך סביבו אנשים.
לפעמים הוא חושב שהוא הכי מיוחד.
כי הוא מרכז העולם, ואין אף אחד כזה אחר.
אבל גם אין אף אחד אחר כמוני, גם אם אני לא מרכז העולם.

וגם אני בניתי אנשי שלג.
אפילו יותר טובים, עם גזר והכל.
פעם לא היו גזרים.