24 בינואר
לא חושב. גילו מי רצח את ניר. שוק. גבי. לא יכול לחשוב! גבי
כועס. ניר מת. גילו מי רצח. רעל. היא עזבה. ניר מת. גילו מי
רצח את ניר.

22 בינואר
הצלחתי! אני פשוט לא מאמין. היא באמת עוזבת. היום היא פשוט
העמיסה כמה תיקים על האוטו האדום, החדש והיקר שלה (אני בטוח
שהיא זיינה את המוגר כדי לקבל הנחה). אומרים שגרשון הולך
להתגרש ממנה. זה אומר שלא תהיה לה שום סיבה לחזור לנווה ספיר.
נפטרנו (נפטרתי...) מהמכשפה הזאת אחת ולתמיד!

20 בינואר
הריבים בין גרשון למכשפה המגעילה נעשים יותר אינטנסיביים
וקולניים. הוא ידע כמה שהיא נוראית גם לפני, אבל אחרי כל
הסיפורים שהוא שמע לאחרונה, אחרי שכל מה שהיא עשתה יצא החוצה,
הוא בטח שונא אותה הרבה יותר. ועכשיו כשכבר אין לו בשביל מי
להעמיד פנים הוא מוציא את כל מה שהוא שמר בפנים במשך שנים. אני
מתגעגע לניר. הם כל הזמן צועקים, אני מתחיל לרחם קצת על גרשון
המסכן. אבל עוד מעט, עם קצת עזרה מלמעלה, הכול יגמר.

גבי נראה ממש משולהב. נראה לי שהאדרנלין לא יוצא לו מהדם לרגע.
הוא בטח כבר ממש קרוב לתגלית הנוראית - מי רצח את ניר. הוא
מסתובב כל היום ברחובות, מסתכל על כולם במבטים מוזרים. הוא
נהייה ממש מפחיד. אני מוצא את עצמי רועד למחשבה של מה הוא הולך
לעשות לאיש שיואשם ברצח. כולם אומרים שהוא, באופן אישי, הולך
לחנוק את מי שעשה את זה. אחרי כל הסיפורים שהוא שמע עליו גם
הוא, כמו כולנו, נורא אוהב את ניר. למרות שהוא לא הכיר אותו
מעולם.

היועצת הזמינה אותי לשיחה השלישית, האחרונה כדבריה, בקשר לניר.
היא אומרת שאני לוקח את המוות שלו בצורה מאוד בוגרת ויפה. היא
אומרת שאני משלים בצורה מספקת למדי עם העובדה שהחבר הכי טוב
שלי הורעל. נרצח. היא לא יודעת כמה זה קשה.

16 בינואר
הם פשוט העיפו אותה מוועד השכונה. יש לי דמעות של אושר
בעיניים. תמיד חשבתי שהוועד של נווה ספיר מלא בצפונים סנובים
שלא יודעים מהחיים שלהם. אבל היום הם הוכיחו שבעניינים חשובים
באמת אפשר לסמוך עליהם אחרי הכול. למרות שהם היו צריכים לשים
לב בדיוק עד כמה המכשפה היא נוראית לפני שכל הבלגן התחיל.
בעצם, כל אחד מהם ידע על לפחות אחד מהמעשים המזוויעים שהיא
עשתה. על כל אחד מהם היא דרכה בדרך שלה לפסגה.
כשהיא רק הגיעה לנווה היא הייתה כלום. כולם יודעים שמי ששולט
בנווה שולט ברשת, ומי ששולט ברשת שולט בכל הארץ. זה מה שהיא
רצתה, לא היה לה איכפת משום דבר אחר. אפילו את ניר היא עשתה רק
כדי להיכנס לוועד ההורים. למה אף אחד מהם לא דיבר קודם? הם
כולם ידעו שאסור שמפלצת כזאת תהיה בראש הרשת, זה יכול להרוס את
כולם. למה אני לא דיברתי קודם?

באמת, למה לא דיברתי קודם? בגלל ניר, רק בגלל ניר. הוא היה כל
כך טוב, כל כך טהור. אהבתי אותו. הוא היה היונתן הפרטי שלי. לא
יכולתי לפגוע בו, אך אחד לא היה יכול לפגוע בו, לראות אותו
עצוב. כשהוא היה עצוב המלאכים בכו.
הוא לא ידע עד כמה המכשפה נוראית. הוא לא ידע כמה רע אמא שלו
עשתה לאנשים. הוא היה כל כך תמים, כל כך טוב. והוא הורעל.
נרצח.

גבי, החוקר המשטרתי, הכין רשימה של כל האנשים שקנו את הרעל
הכתום. כמובן שאני נמצא ברשימה. אבל אני לא מפחד שיאשימו אותי,
כולם יודעים שזה לא אני. הוא היה החבר הכי טוב שלי. ואני קונה
את הרעל הכתום כל הזמן. זה לא היה משהו מיוחד. אבל גבי לא רוצה
להוציא אותי מהרשימה. הוא אומר שחקירה זו חקירה ושאני חשוד כמו
כולם. אבל הוא לא חקר אותי, הוא חייך ונתן לי ללכת הביתה מהר.


היועצת הזאת הזמינה אותי לשיחה שנייה. הפעם לא בכיתי, לפחות לא
מולה. והיא אמרה שזה ממש נהדר, ושיש המון התקדמות. היא אמרה לי
להמשיך בטיפול שלנו ושהכול יהיה בסדר בסוף. היא הבטיחה לי שאני
לא אשכח את ניר לעולם, אבל שהיא יודעת שאני אצליח להסתדר, אני
אצליח להתגבר גם על זה. אני חזק מספיק.

13 בינואר
איזו הצלחה! אני פשוט לא מאמין. ידעתי שהיא ממש מגעילה, ושהיא
עושה כל כך הרבה רע, אבל לא היה לי מושג עד כמה. אני לא יודעת
אם לצחוק או לבכות, מאז שהתחלתי את ה"מרד" הקטן שלי הסיפורים
לא מפסיקים לזרום. לכל אחד יש משהו רע להגיד עליה. אין פשוט
אף אחד שהיא לא עשתה לו כלום.

דודי מהמכולת אמר שהיא תמיד הייתה באה עם ניר למכולת ותמיד
משלמת פחות. כשהוא אמר לה שהיא התבלבלה ונתנה לו עשרה שקלים
פחות היא פשוט חייכה את החיוך הארסי והמאיים שלה ואמה לו
"תספור שוב מותק, זה בסדר". והוא ספר שוב, ועדיין היו שם עשרה
שקלים פחות. אבל הוא יכול היה להגיד שום דבר. ניר עמד שם. איך
אתה יכול בכלל לנסות לתקוף אותה כשניר נמצא בסביבה.
אתה לא.

אני פשוט לא יכול להאמין לכל הסיפורים שמספרים עליה. מה היא לא
עשתה, היא איימה על כולם. מספרים שיש לה קלסר מלא בתמונות,
אמיתיות ומזויפות, של כל אחד מהנווה היא פשוט סחטה אנשים בלי
להניד עפעף...
והיא בגדה בגרשון. כל כך הרבה פעמים. וכל הגברים שהיא פיתתה לא
יכלו לעשות שום דבר. הם כולם אוהבים את הנשים שלהם, לא רוצים
לפגוע. לא יכולים להתחרט. אני לא אתפלא אם היא סיממה אותם
לפני.
אני לא ידעתי עד כמה היא הייתה רעה. היא פשוט מכשפה!

10 בינואר
איזה יום נהדר! אף אחד לא חשב שאני משקר. היא פשוט אכלה אותה,
נראה לי שמעכשיו יתחילו להתייחס אליה כמו שהיא התייחסה לכולנו.
היום היא חזרה מהסופר וביקשה,או יותר נכון - דרשה, מיואב לסחוב
לה את הקניות. הוא פשוט הסתכל לה בעיניים, ואמר "לא".
היא הייתה כל כך מעוצבנת. אפשר היה לראות את העשן יוצא לה
מהאוזניים.
בערב שמענו אותה צועקת על גרשון. הוא כל כך מסכן. איך היא
יכולה להיות כל כך רעה. אולי היא בכלל לא עצובה מזה שהבן שלה
מת, אבל כולם יודעים שניר היה הכול בשבילו. היא ממש זונה.
אולי גרשון יאשים אותה ברצח של ניר. אבל אני הרי יודע שהיא לא
עשתה את זה. ניר היה הדבר היחיד שמנע מאנשים לצאת נגדה, היא לא
הייתה הורגת אותו אף פעם.

גדי, החוקר מהמשטרה, הוא ממש איש נחמד. והוא גם די חכם. אני
חושב... הוא מצא את החנות היחידה שמוכרים בה את הרעל הכתום
הזה, אני אפילו לא זוכר איך קוראים לו. וזה ממש מוזר כי אני
קונה אותו כל הזמן בשביל התמונות. יש לו שם מסובך כזה. והוא גם
לא ממש כתום. אבל אחרי ששמים אותו על התמונה הוא נעשה כתום,
והתמונה נעשית מבריקה. עכשיו הוא מנסה למצוא את הרשימה של כך
האנשים שקנו את הרעל הכתום. אני לא בטוח שהוא יצליח, המוכר ממש
לא אוהב שמתעסקים לו בעניינים בפרטיים. אבל גדי הוא מהמשטרה,
אז אולי הוא יצליח.

8 בינואר
זהו. נגמרה השבעה. ואתמול בלילה לא בכיתי יותר. אני חושב שאני
מתחיל להתגבר על המוות שלו. מחר אני אתחיל בתוכנית. אני אספר
לאנשים את מה שאני יודע עליה, מה אני יודע שהיא עשתה. מה שהיא
עשתה לי. אני מקווה שהם יאמינו לי. אני די בטוח שהיא עשתה
דברים רעים גם לאנשים אחרים. אני לא כל כך מיוחד. אבל גם אם
לא, אני חייב להפיל אותה, אי אפשר לתת לה להשתלט על הכול, היא
נוראית!

2 בינואר
הוא באמת מת. אני לא מאמין. אני בוכה כל הזמן. היום הייתה
הלוויה. כל נווה ספיר היו שם. כולם לובשים שחור. וכולם דיברו,
לכל אחד הייתה מילה טובה להגיד עליו. הוא היה פשוט מלאך.
אני לא מאמין שהוא לא יהיה יותר. אולי זה באמת לטובה. העולם
הזה היה רע מידי בשבילו. הוא צריך להיות בגן-עדן, ולא בשום
מקום פחות מושלם מזה.

הגיע לפה מן חוקר משטרה. אומרים שהוא צריך להיות טוב. הוא אמר
שמנתיחת הגופה הוא יודע שניר הורעל, והוא כבר יודע ממה. אבל
הוא עוד לא אמר לנו.

אני עדיין לא מאמין שניר מת. הורעל. נרצח!

1 בינואר
אוף! אני כל כך מעוצבן! אני לא מאמין שיש אנשים כל כך רעים.
היא פשוט מגעילה! נוראית!! והיא שולטת בכל הנווה! אני לא מאמין
שמכזאת אישה מגעילה יכול לצאת ילד כזה מקסים ונהדר. איך הוא
יכול לסבול אותה?
הוא פשוט לא יודע. הוא לא יודע. אף אחד לא רוצה לספר לו כמה
אמא שלו מגעילה. אף אחד לא יכול להעציב את ניר. הוא מלאך, הוא
עושה רק טוב, בדיוק ההפך מהאמא הנוראית שלו.
אני חייב לעשות משהו, אני לא יכול לסבול אותה יותר. ואני באמת
חושב שאני לא היחיד!
נמאס לי!!!
אולי אני פשוט יהרוג אותה. זה ירחיק אותה ממני לתמיד. אבל זה
יהיה נורא. אף אחד לא ירצה להגיד עליה דברים רעים גם אחרי שהיא
תמות. אף אחד לא ירצה להעציב את ניר. היא עוד תמות בתור קדושה.
אסור שזה יקרה, אני חייב להרוס אותה. היא צריכה לסבול. והרבה.
אבל איך אני יכול לעשות את זה כשניר בסביבה, אני אוהב אותו כל
כך, אני לא יעשה שום דבר שיפגע בו. שום דבר.

אבל יש דרך, אני  לא מאמין שאני אפילו חושב על זה. המוכר בחנות
אמר שהנוזל הכתום שאני משתמש בו לתמונות הוא רעיל נורא. ברגע
שאתה שותה אותו, אפילו קצת, אתה כבר נחשב למת. אחרי בערך שעה
אתה פשוט נרדם ולא קם יותר. בלי שום אזהרה לפני, אתה אפילו לא
תדע ששתית אותו עד שאתה מת.
זה פשוט מושלם! ניר לא יסבול בכלל. הוא רק ילך לישון ויחלום
חלומות נהדרים לנצח. ואני אוכל סוף סוף להשמיד את הזונה
הנוראית.

אני לא מאמין שאני הולך לרצוח את ניר. אבל זאת הדרך היחידה
שכולם יקבלו את מה שמגיע להם. ניר יקבל גן עדן, והזונה -
גיהינום.