|
כסא מיותם בחדר
חור ענק בלב
דמעה שוב נושרת
על גבעות לחיים
הגיון שוב קם ושואל
איך יתכן איך הכל לא נגמר
איך בכי של אימא
ודמעות על הכר
ילד חטוף
אי אפשר לתאר
חוסר אונים שוב
אופף את הכל
ושתיקה רועמת
את הלב מחרישה
ילד בלי אימא
ילד בלי הגנה
מדינה שלמה שותקת
ואימא בבית
מחכה
מוקדש באהבה לעדי, בני ועומר |
|
|
אני הבנתי, שאם
אני רוצה
שהסלוגונים שלי
יתפרסמו, אני
צריכה להוסיף את
שמו של בועז
רימר בגוף
הסלוגן, ואולי
גם אני אקבל
תגובת המערכת
(אוי כבוד!)
לוליטה- התחרפנה
סופית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.