[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דגן צל
/
הלוויה

אני יודעת מה תגידו.
שאני חסרת מצפון.
אולי זה נכון.
כנראה שכן.
בזמן האחרון התחלתי לחלום שחבר שלי נהרג.
זה לא שאני הורגת אותו או שנופל עליו פסנתר או משהו כזה. אני
פשוט רואה תמונה שבה מודיעים לי שהוא מת. לפעמים זה בתאונת
דרכים ולפעמים זה בפיגוע.
בחלק מהחלומות הוא רק נפצע. אלה החלומות שהכי מדכאים אותי. אם
הוא יפצע, אני לא אוכל לזרוק אותו, כי אז כולם יחשבו שאני
מאנייקית. אני כבר רואה את עצמי יום אחרי יום יושבת בבית חולים
ומחזיקה לו את היד. איזה דיכאון.
בחלומות הטובים, הוא באמת מת, ובתמונה הבאה אני מתכוננת לקראת
הלוויה. אני אוהבת ללבוש שחור, זה מבליט את הגוף שלי. אני
בוחרת מכנס שחור צמוד וחוטיני ורוד זוהר שלא יראו לי את הפס של
התחתונים מאחורה. נוסיף לזה את החזיה השחורה שקניתי באמסטרדם
ואני מה-זה אוהבת, ונקנח בגופיה שחורה שחושפת את העגיל בפופיק
שלי.
אני כבר מתחילה להרגיש את ההתרגשות בבטן. זאת לא התרגשות של
לנסוע לקחת את המשפחה משדה התעופה, אלא מין התרגשות כזאת של
לפני הופעה. אני חושבת ששמעתי את אלאניס מדברת על זה באיזו
הופעה מיוחדת כזאת עם סיפורים שהראו ב- MTV.
אני מודדת את הבגדים במשך כמה דקות, שמה איפור שידגיש את
השפתיים, מרביצה עוד הצצה קצרה במראה ויוצאת ללוויה.
בבית קברות חם נורא ואני שמחה שלבשתי גופיה. חבל רק שלא מרחתי
קרם שיזוף. אני מרגישה את כל המבטים נעוצים בי. מעודדת מתשומת
הלב שאני מקבלת, אני מותחת את הגב והכתפיים, כדי להבליט את
החזה.
אני לא בוכה בזמן שהרב מקריא את השטויות שלו. מאחורי משקפי
השמש הכהות שלי, אני מנסה לנחש את המחשבות של האנשים שעומדים
מסביבי.
עומר הוא חבר של מתי מחיפה, הם היו החברים הכי טובים עד גיל
18. כמה פעמים יצאנו עם עומר וחברה שלו. נדמה לי שקראו לה רותי
או מירי או משהו כזה. הם כבר לא ביחד. הייתי פוגשת את עומר מדי
פעם באוניברסיטה, ואפילו היינו מחליפים כמה מילים. עומר הוא
משוגע מדי בשבילי. מתי תמיד היה אומר לי שהוא מפחד שיום אחד
הוא יבלע איזה כדור או יזריק משהו ולמחרת נקרא עליו בעיתון.
חיים, שעומד מאחורי עומר, חזר לא מזמן מתאילנד. הוא ומתי הכירו
בצבא כשמתי היה מדריך שלו. מתי די אהב אותו ובסוף גם שלחו את
חיים לאותו מדור בקרייה כמו מתי. מתי בינתיים כבר השתחרר, אבל
הקשר ביניהם איכשהו החזיק מעמד. חיים נראה שזוף וניסיתי להיזכר
אם מתי אמר לי שיש לו חברה או לא.
שי עמד לידי. אני יודעת שהוא דלוק עליי כבר הרבה זמן. שי הוא
קצת חנון. הוא ביישן כזה ושנון אבל לא נראה לי שזה יצליח לנו.
לשי יש דברים אחרים בראש, אני לא יודעת כמה זמן הוא יוכל
להקדיש לי. למתי דווקא היה זמן בשבילי...

אתמול מתי לקח אותי למסעדה ודווקא היה די כיף, אבל בכל זאת
נראה לי שאני אזרוק אותו לפני שהוא יפצע לי או משהו כזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לכבוד:במה
הנדון:סלוגן

א.ג.נ

לידיעתכם יש לי
קקי

תגובת מערכת:
סגוגניסט נכבד,

השירותים
סתומים, תאלץ
להתאפק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/12/02 16:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דגן צל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה