אתמול לפני השינה הושטתי יד
אל קופסת ההפתעות שלי והוצאתי
כדור אחד ואחר כך עוד כדור
אותו דבר
כולם כבר ישנו והיה שקט אבל אתה
עוד היית ער אפילו שהיה מאוחר
שני כדורים בצבע תכלת בכף ידי
החיוורת הישר אל תוך הגרון
נגד הכאבים ונגד העצבות ובעד השגעון
שיתנו לי חלומות עמוקים והזויים
שכל אחד הוא כמו האחרון
כמו הראשון

אתמול לפני השינה התקדמתי עוד
צעד בדרך אל המוות
בדרך הכואבת (מבלי לצעוק)
בדרך החודרת (מבלי לשתוק)
עוד צעד בדרך אל השמיים (אולי אל אבא של איתמר)
בדרך
אלייך.