|
אתמול לפני השינה הושטתי יד
אל קופסת ההפתעות שלי והוצאתי
כדור אחד ואחר כך עוד כדור
אותו דבר
כולם כבר ישנו והיה שקט אבל אתה
עוד היית ער אפילו שהיה מאוחר
שני כדורים בצבע תכלת בכף ידי
החיוורת הישר אל תוך הגרון
נגד הכאבים ונגד העצבות ובעד השגעון
שיתנו לי חלומות עמוקים והזויים
שכל אחד הוא כמו האחרון
כמו הראשון
אתמול לפני השינה התקדמתי עוד
צעד בדרך אל המוות
בדרך הכואבת (מבלי לצעוק)
בדרך החודרת (מבלי לשתוק)
עוד צעד בדרך אל השמיים (אולי אל אבא של איתמר)
בדרך
אלייך. |
|
|
אני אוהב לאונן
על מודעות אבל
בעיקר על ניצולי
שואה שמתים
בשיבה טובה
זה משאיר לי את
הזין בערך פי
שניים מהזמן רק
מהמחשבה שזאתי
הייתה פעם כוסית
שאנסו אותה
הנאצים ועכשיו
היא והקוס הרקוב
שלה עכשיו
מתים.
אבל בעיקר אני
אוהב שלכת.
אנתרופולוג
קליני
בראיון נדיר
לאילנה דיין
בעונה הבאה של
עובדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.