אני הוא הצל, אני עוטף את הכל
אני הוא האחד, אני הכל יכול
את העולם יצרתי כשבידי מכחול
ואם יהיה ברצוני, אהפכהו לחול.
קוראים לי השטן, קוראים לי אשמדאי
לי כורעים ברך אך אין בכך די
קוראים לי מפיסטופלס קוראים לי לוציפר
לי כל נשמה אבודה מציעה איזה כופר
עבור חייה, עבור נשמתה
עבור איזו אמת שעליה חרצתי מיתה,
ואז את הנשמה אני מניח אלי מיטה
ואני עוגב עליה, אני רוצה אותה.
היא מנסה להשתחרר, מנסה לברוח
אך אז אני תופס את המגל ומתחיל לטבוח.
האימה בעיניים אותי מרגשת
כשהנשמה האבודה על חייה חוששת.
אז אני תופס אותה
מרוקן את יישותה,
מוצץ את הדם מגוף האדם.
אני הטובח
אני הרוצח,
אני תופס כל יצור בורח
ואז דמי בי רותח.
אני הוא האבל, אני הקינה
אני הוא האבדון בצורה עדינה.
אני הפיתוי
אני הביטוי
ולא משנה באיזה עיתוי.
אני הכל והכל זה אני
אותי כולם מכירים,
אך אני בכל זאת אלמוני.