כתם צהוב טובל במשיכות מכחול של ים עמוק,
ומתגלה, ונעלם וצף מנגד.
ומתמוסס אט - אט, ונבלע בשלווה,
ומתעגל, ומתגלגל, ומתבלבל, ומסוחרר, ומטושטש.
עוצם עיניו מנסה לצלול, ונהדף, ונדחף,
ונשאר במקומו.
ומתגלה ונעלם, ומתגלגל ומתבלבל, ונהדף, ונדחף
ונשאר במקומו.

אני דואגת לו כי הוא נמוג מידיי,
וחושבת שהוא נמנע מלשתף אותי,
כבר די הרבה זמן.
הוא לא נותן לי להיות חלק, הוא מפחד,
הוא מתחבא, ממני, ומעצמו.
מהאהבה.
אני אוהבת אותו כל כך, כל כך הרבה.
אני אוהבת אותו ולא יודעת מה לעשות.
לא יודעת איך להתמודד עם כל זה,
ואולי גם הוא, אולי.

    (11.1.2001)