אז מה, זה נגמר זה היום שבא
זה אתמול זה אותו דבר?
אז מה, השמיים כל כך קרובים
זה העננים כל כך קודרים עד שמה?
ואתה סהרורי מסתובב רעב
וכבר לא יודע מאיפה להרגיש כאב
איבדת תשוקה, או מה?
אז מה זה הבוקר שגולש לערב
אז מה זה האורות שכבים לאט
זה הספר שלא קראת
הנערה שלא שכחת
זה זמן ומרחק
זה הזמן כמו השעון
שאומר לך לישון
זה אז מה כמו שאתה
לא מגולח, לא מצוחצח, לא מסופר, לא מדובר, לא נמצא כאן בכלל
יש ימים כאלה שאתה לא נושם
וכל דקה מרגיש אשם
והנה אתה חייב שוב להסתער
קם ונופל
זו השמש שלך ששורפת אותך לאט
כשניסית לא לחשוב על זה
ואין לך מקלט, אין לך מקלט
ואין לך איפה להסתתר
הזמן שלך, ציפייה דרוכה
שמקשרת בין אתמול למחר
להחלטות שמשכת, לקורים שמתחת
ליד המיטה שאוספת אותך בלי מילים |
