איך יש לה, לשמש כל כך הרבה כח סבל?
כל יום צריכה להתעורר
לזרוח צהובה ותלתלית?
אל תחשבו שהיא איננה מתלוננת
או, לא, תלונות הן מנת חלקה
איך עדיין יש לה כח לחמם את לבבות ילדיה הרבים,
לטפל ולשלוח לבית הספר, לקנות חלב ושמפו כשנגמר
או אולי קצת אור. (מצרך דרוש בכל בית)
כל ערב, לאחר שכבר טיפלה בכל, יכולה היא להרגע, לצפות בטלנובלה
(או חמש)
(מחלה, הטלנובלות האלה).
ורק אז, נותנת לעצמה רשות לעצום עיניה, הגיע זמן לנוח
לשקוע.
מחר הרי צריך לזרוח שוב
ולזה, דרוש המון כח.
רק אחרי שהיא שוקעת, הוא מחליט לבוא, לפעמים לפני.
כשזה קורה, הוא שובר את הכול. גם את המזנון החדש והכל כך יקר
שקנה מכספי ההונאה, את בקבוקי השתייה, את פניה היפות של אשתו.
ויזואלית זה נראה כל כך יפה. "אוו, תסתכלו, הירח כבר יצא במלוא
הדרו וזהרו, והיא עוד לא שקעה אפילו"
ולמה שתשקע? איך תוכל להרגע כשכל ביתה נרמס ע"י היצור הבזוי
לו נישאה?
כולנו חוששים שיום אחד, הוא ישתלט, במלוא הדרו, זהרו והחושך
הרב שהוא יכניס לחיינו.
והיא?
היא לא תזרח עוד. |