ברגעים כאלה ממש
אני מביט בים כחול
בינות לבנייני אבן גבוהים
נושקים לקו רקיע
נושק אליך תשוקתך
אל גופך הרך,
כמו כלב השב אל קיאו
אני שב אליך, פצוע
אהבני אהובה.
ברגעים כאלה ממש
אני נצרב מהשמש הלוהטת
בינות לרחובות אספלט ארוכים
שורפים כפות רגלים חשופות
שורף אליך חמלתך
אל שתי ידיך
כמו שיכור מתנדנד אל בקבוק
אני שב אליך, עייף
חבקני אהובה
ברגעים כאלה ממש
אני רועד מרוחות דצמבר
בינות לעצים חשופי עלים
מפילים עלי טיפות של גשם
מפיל אליך אהבתך
אל ליבך סדוק, חסום
כמו נידון פוסע אל חבל
אני שב אליך, חפוי
סלחי לי אהובה |
