אסף פרץ / מועקה |
היא אוחזת גרוני
חובקת שפתיי
תוך פיתויי לשוני
ובזריזות משתלחת
כפריחה בגופי
ההופכת כבידה
לסדר יומי
בו גוברת שחיקה
על אובדן הרצון
לחרות שאבדה
עת הפכתי לצאן
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|