אש - מלחמות,
בוערה בלהט -
להביה;

הכל נהרס,
בירדו לעמקי -
טמיון.

הגגות קורסים,
תחת כובד -
מהלמת,
והאדמה - רועש,
תחת רטט -
צרורות - קרב.

האין צדק, בעולם?
בו שועטות רגלינו.
האין מחילה?
לאזרחים,
חפי - כף.

העולם הפך -
אכזר ועריץ,
כמפלצת,
בלי - תת ערך,
לחיי - אדם.

המוני - עם,
יוצאים - רחובה,
בהילחמם למען,
מטה - לחמם;

מליוני - נדכאים,
מקוטב הצפוני - דרומה,
מניפים נס -
המאבק,
למען זכותם,
לחיי - כבודם.

העוני ורשש,
מכים באין - ספור
יישובים; מדינות ושכן;

משפחות שלמות,
בקושי רב,
מפרנסות ככר -
לחמן.

ילדים,
בקושי הולכים לבית -
הספר,
כי אין להם,
ממה לשלם,
תמורת - חינוכם.

המדינות - השלט,
בידם של עשירי -
האלפיון שברקיע;

כספם זורם,
לכיסם,
כנהרות - איתן.

אין לדידם,
מחסור במאומה,
אך למען עניי -
העולם,
אינם מוכנים לתת,
ולו מעה אחת.

שוטים הם, בהכל:
במפעלים; בחינוך
ובתקשורת.

בכספם קונים,
את הזכות,
שאינה שייכת להם.

המלחמות - חרחר על -
ידם,
כדי למכור נשק;

המפעלים מוקמים,
מבלי - התחשב,
בסביבה.

האין צדק, בעולם?
לשם נדכאים ומדוכאי -
הון ועושק;

האין צדק?
לאלה המתקשים ביומם.

האין צדק, בעולם?
למען שוויון וחלוקה צודקת
ולמען,
העולם הנדכא!..