|
הסןף שלנו קרב
הוא יטיב זה עם זו
ואיתו תבוא הבדידות
שנואשנו למצוא.
רכבות חוצות בטירוף
נבלעות באבק
מרחיב נחיריים, שואף
מתענג במחנק.
מי היה מאמין אהובה?
הסתיים הפרולוג
לא עצוב להיות עצובה
היאוש הוא ענוג.
וקצוות שניתקו באחד
יפגשו באחר
בינתיים נמשוך קצת לבד
אין סיבה למהר.
הסוף שלנו קרב
נתקדם לעברו
תני את ידך בידי
נסתנוור באורו.
מבט אחד - זכרון
מתמוסס ונמחק
זה שיר אהבה אחרון
זהו סוף המשחק. |
|
|
החבר של שלי
נורא מעצבן
אותי, ולא בגלל
שאני פמיניסטית,
להפך, השובניזם
נותן לנו לנצל
את הגברים! הם
הולכים לעבוד
ואנחנו נחות,
מכינות קצת
אוכל...
בכל מקרה! הוא
נורא מעצבן
אותי, כי הוא
מתלהב מעצמו! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.