[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זה הנשר שלי, קוראים לו יורי.
לפעמים אני לוקח אותו למקומות מוזרים בהם הוא יכול לאכול
נבלות,
שזה האוכל של הנשרים.
יורי אוכל זבל בכמויות ולא נחנק.
אני מגדל את יורי בחדר שלי, כי ההורים לא אוהבים נשרים,
ואיך אפשר? אני מעריץ נשרים, ונשרים כמו יורי אוהבים אותי
מאוד.

אתמול ישבתי בחדר שלי ושמעתי דיסק שחבר צרב לי.
יורי היה איתי, עמד לו כפוף על המיטה, ובחריצים ובקמטים
בצוואר שלו, היה ליכלוך שלא הפריע לו.

אם ליורי זה לא מפריע... אז גם לי לא... (גם לי לא?)

לנשרים לא איכפת. הם טסים אדישים ומלוכלכים...
ואוכלים הרבה זבל, שרק נותן להם עוד אנרגיה.

הבטתי בעיניים של יורי והוא הביט בי.
(לו רק יכולתי להיות נשר)
יורי בהה בי עוד שניה, ואז התפלש בלכלוך שעל הריצפה שלי.

הוא נראה מאושר





16.11.02







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חרפרשץ לאבותינו
ולנו!




מחנה החרפרשץ
מרים את הכפפה.
ואז עושה
ספונג'ה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/12/02 23:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביטל גני

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה