הכרתי איש שחי בעצב
אומרים שהוא מת, זאת הייתה תאונה
אומרים שהתאבד, זה היה בכוונה
ויש אומרים שהוא בכלל חי בנחת ושלווה
במקום אחר, תחת זהות בדויה

אני לא יודע איזה עצב זה היה
ביד ימין, בשן או ליד האונה
אך לאיש שבעצב זה בכלל לא שינה
שלום, אני עוזב, אמר ופנה

לאן תלך? היכן תחיה? שאלו מכריו
התקבצו ובאו סביב כל חבריו וקרוביו
אחפש מקום טוב יותר, נחמד וקריר
אני חושב שאלך לי לחיות באיזה שריר
שריר?!  כל שומע כמעט התפחלץ
הרי שריר כל הזמן נמתח ומתכווץ
ובוודאי, הלא זאת גם תדע-
שריר עלול להיקרע!

אם כן, אמר האיש שבעצב,
אולי אלך לי לחיות בעצם
בעצם?!  כל שומע החוויר כמו איזה פחדן
הרי העצם חלשה וזקוקה לסידן
חסרת כל חיות ונתונה לשברים
ובאחרית ימיה מאכל לכלבים
אם לחיות בעצם, עדיף כבר לא לחיות בעצם

אחפש שערה, הניצוץ חזר אל עיניו,
בשיער אדמוני וארוך, שגולש אל הגב
שערה?! סמרו שערות כל שומע
הן שם לא תמצא אף רגע אחד רוגע
חייה כה זולים וקלים כחוט השערה
ברוחות ובגשמים חשופה לסערה
ובקיץ כשחם, עלולה להפוך לקרחת
תאמין לי, תישאר פה, תשמור על התחת

האיש שחי בעצב, והעצב חי בו במקביל
לא כאחד הריקים הוא, שמח ודביל
כי אם אדם נבון, שמכלכל את צעדיו
כל אחד צריך לעזוב את העצב פעם, ועדיף עכשיו

וכך מתוסכל היה האיש שחי בעצב
חושב על מקום אחר, עם מנגינה וקצב
כך מסתובב במקום היה
עד שיום אחד זה קרה
מגיע לי יותר מזה, אמר
יצא עם שחר ולא חזר
ומה עלה בגורלו איש לא ידע-
הצלחה בידו המשימה?