מספרים שלפני שנים פעל פה אתר אינטרנט גדול שאיגד תחתיו כמעט
רבע מיליון יצירות.בימי השיא שלו, האתר הפך לסצינה מקומית
ואנשים מכל רחבי הארץ, בעיקר צעירים נהגו לשלוח ממיטב
יצירותיהם לאתר, וגם היו נאספים לערבים משותפים של הצגת
היצירות. אומרים שבימי הפריחה הגדולה, קהילת האתר מנתה קרוב
ל20,000 חברים.
יום אחד הכל קרס. אנשים שגלשו במחשב שלהם לאתר, פגשו בהודעה
קצרה של מפעיל האתר. בגוף ההודעה, מפעיל האתר הביע את צערו הרב
על נפילת האתר וקשר את הקריסה הפתאומית לתקלה רבת היקף
שהתחוללה יום קודם אצל ספקי האינטרנט, עקב מתקפת טרור וירטואלי
מהעולם הערבי. לצערו, כך הוא אמר, הנזק בשרתי הספקים היה כה
גדול, שכל היצירות נמחקו ולא ניתן לגבותם כי גם שרתי הגיבוי
נפגעו ואף המחשבים האישיים שלו ניזוקו באופן בל יתוקן.
מפעיל האתר נעלם כלא היה, והאנשים המאוכזבים שכחו ממנו ימים
ספורים לאחר מכן, כשיזם אחר הודיע שהוא מקים אתר אינטרנט
במתכונת דומה. רוב משתמשי האתר הקודם נפנו במהרה לאתר החדש,
שאכן פעל במתכונת מאוד דומה לאתר הקודם, אולם חסר את הקסם הישן
של האתר המקורי וכעבור שנתיים גם הוא שבק חיים. כל הטרנד הזה
של יצירה מקוונת התחיל לאבד תאוצה ועם השנים כמעט נשכח לגמרי.

הסיפור הזה לא היה חוזר היום לכותרות אילולא חלה התקדמות כה
רבה בתחום הבינה המלאכותית. שני תריסרי שנים עברו מאז קריסת
האתר ההוא והיום אנחנו כבר יודעים, שמחשבים יודעים לחשוב כמעט
באופן זהה לבני אדם. היום כל דרדק יכול לתת למחשב שלו סדרת
הוראות קצרה והפרוססורים "החושבים" של המחשב יעבדו את אותן
ההוראות ליצירה מקורית מכל סוג שהוא. בימינו כשרובוט יודע לפסל
באבן במיומנות כמו זו של מיכאלאנג'לו , האמנים המוערכים ביותר
הם אלה שיודעים לומר למתכנתים באיזה סוג של תוכנה "חושבת" חדשה
הם חפצים. ברגע שהתוכנה מוכנה הם צריכים לודא שהם היחידים
ששולטים בישומים של אותה התוכנה וזו לא בעיה גדולה כי גם
המתכנתים של ימינו הם לרוב מחשבים.

בחזרה לספור שלנו, בלופט מפואר בסוהו של ניו-יורק מתגורר האמן
הנודע ממוצא היספאני אינדיאני, באז רומרו. זה מכבר קיבל באז
רומרו פרס מפעל חיים, ליצירה רב תחומית מקורית, במעמד נשיא
ארצות- הברית. בין באי הטקס נכח גם איתי ניר, ישראלי לשעבר
שהפך למיליארדר באמריקה בזכות תוכנות סינתוז שהתחיל לשווק שני
עשורים לפניכן.
אותו איתי ניר רכש את המומחיות שלו בתחום התוכנות להצלבת מידע
30 שנה קודם, בפרוייקט תלפיות היוקרתי של הצבא הישראלי. בהמשך
כשהשתחרר מהצבא השתמש בישומים של תוכנות הצלבות מידע כבסיס
לפיתוח תוכנות מתקדמות המסוגלות לסנתז מידע וליצור מנתונים
גולמיים מיקשה אחת שמהווה יחידה מוגמרת בפני עצמה. כך למשל,
התוכנה שלו היתה מסוגלת לעבד סדרת מילים ומשפטים לכדי ספר שלם
בעל מבנה עקבי ורציונל שמובן לכל מוח אנושי.

באז רומרו הזמין באופן אישי את איתי ניר למעמד קבלת הפרס. ידוע
לכל שאיתי ניר הוא חובב אמנות מושבע והוא ובאז רומרו חברים כבר
שנים רבות.
כל זה היה נשמע תמים אילולא החלו לאחרונה לצוף קולות של אנשים
מהעבר הטוענים כי הם מזהים ביצירותיו של באז רומרו פרגמנטים
מוכרים מידי של מימרות ומטבעות לשון ואף דפוסים מוכרים של צבע
בציוריו של באז רומרו. אותם אנשים לא מעטים טוענים כי בצעירותם
נהגו לכתוב וליצור, ושלחו מיצירותיהם לאתר שנקרא בזמנו, " הבמה
החדשה ".

הקולות האלו היו יכולים להחשיד את באז רומרו חלילה במרמה אם
הוא לא היה יוצר אמריקאי מקורי ושפת היצירה שלו לא היתה
אנגלית.

בנאום שנשא באז רומרו בעת שקיבל את הפרס הוא הודה לכל אמני
העולם ללא יוצא מן הכלל, גם לאלה שנשארו באלמוניותם והוסיף
שבתפיסתו שפת היצירה היא אוניברסלית. הוא סיים את הנאום באומרו
כי כולו אמונה שכל יצירה שאי פעם יצאה ותצא לחלל האויר תזכה
לתהודה בכך שתתגלם אלינו במציאות חיינו גם אם לא נשכיל להבחין
בה ,וחתם את נאום התודה בקביעה שכל יצירה באשר תהיה הינה אבן
בניין חיונית בבניין הגדול שלנו, הוא בניין האנושות.
כשירד באז רומרו מהבמה הוא נזכר שלא הודה להוריו, אז הוא חזר
מהר לדוכן הנואמים, התכופף לעבר המיקרופון ואמר שהוא רק רוצה
להודות בקצרה להוריו המאמצים על שנתנו לו בית חם וכמעט בכה
כשהזכיר את אביו ההיספאני ואימו האינדיאנית שנספו בשריפה שפרצה
בשמורה האינדיאנית של שבט הטוטסי כשהיה תינוק.

בהודעה קצרה ששחרר לעיתונות לאחר מכן, אמר באז רומרו שאינו
מתכחש לשורשיו וכי הוא שגה בתום לב כאשר בלבל בין שבט הטוטסי
האפריקאי לבין שבט הוואיקיקי האינדיאני שהוא, באז רומרו, אחד
משרידיו האחרונים.