התלטפנו על הספה בסלון שלה, בבית הוריה שנראה כמו ספינת
שעשועים במדרגותיו הצרות ומסדרונותיו מרובי הדלתות. החלקתי את
הכפות שלי על הבגדים שלה, מפסל את הגוף שלה מתוך עיסה של בד
טריקו. גבות הקטיפה השחורות שלה היו מורמות, תלתלי צדעיה
הבוהקים התפתלו, שפתיה הדקות... הררררמ. הרווח בינינו, יותר
מחצי מטר, היה עשיר, ואנחנו חיככנו את זרועותינו בכוונה רבה לא
פחות מזו שבה חפרתי בצלעותיה ועיגלתי תנועות מתחמקות מסביב
לשדיה, נזהר לא להעליב או לשנות. נשמנו לאט. היא התיקה את ידה
החופשית מהחזה שלי, נשכבה על הבטן, כינסה את זרועותיה וקמצה את
אגרופיה מתחת לסנטר. כנראה שלא נזהרתי מספיק. נשכבתי גם אני על
הבטן ונגעתי עם הכתף בשאלה בכתפה, והיא אמרה "בוא, נעלה
למעלה".
עלינו למעלה. היא פתחה את הדלת, שמה יד על הגב שלי ודחפה אותי
פנימה. יש רגע יפה שבו נכנסים לחדר ורואים אותו בפעם הראשונה,
והתמצית שלו הוא חלקיק השניה שבו הקיר שדרכו עוברים מגלה את
הצד הפנימי שלו נפרש, בזווית העין. התענגתי על זה, והפלתי את
עצמי אל המיטה, מנסה לשחזר את מה שנגמר בסלון, אבל היא לא נפלה
לידי. היא הורידה את החולצה, וזה היה נהדר ומצמית.
ואז, מודעת לכל מה שניסיתי להפיק מההתגלות הזו, קטעה את
ניסיונות השינון שלי וקפצה אלי. התגלגלנו על המיטה שלה
והתפשטנו. בתור מעשה אהבה, או ניסיון להגשים אושר, לספק תשוקה
שמגדירה את המרחק בין הנשגב לבין מה שחלשים וחזקים ממני יקראו
לו בהמי ופקחים ועיוורים ממני יקראו לו התנאה
פסיכו-ביו-אבולוציונית, זה היה יפהפה.
היא התיישבה עלי, אור הערב מהתריס הדרומי פספס אותה. התנועעתי
מתחתיה, הושטתי יד והוצאתי את המצלמה שלי מהתיק. היא התבעתה,
ואני התחננתי, "אני משאיר אצלך את הפילם. אני מצלם שתי תמונות,
שלוש תמונות, ומגלגל את הסרט ונותן לך את הפילם."
זה לא היה אמור לעבוד, אבל זה עבד. היא נשארה לשבת עלי, ואני
צילמתי את התמונות האלה במצלמת רפלקס כבדה, עם עדשות זכוכית,
ופוקוס ידני, והיא נכבתה עם הפלאש.
אני לא נתתי לה את הפילם. היא לא ביקשה ממני אותו, היא רצתה
להפקיד את עצמה אצלי, למשכן משהו, וזה קנה לה מספיק זמן,
וזוהרה הוצת מחדש, ואל מולו אני לטשתי עיניים נדהמות כעיני
איילה על כביש צפוני אל תוך אלומות אור של טנדר אמריקאי מהיר
(כמו שמספרים. זו הפכה להיות אמת גם עבורי), וזוהרי הועם, ואני
החזרתי לה את הפקדון הזה ללא טקס, וכל היופי הזה נמצא אצלה
בבית בחדר בשולחן במגרה בקופסא בתוך גליל בתוך גליל, כרוך סביב
עצמו, שקוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.