סופאלין האר / עצבות ששורה |
על ידידים אבודים, חברים חסרים...
ומתי? מתי ישובו? אם בכלל.
ועצבות ששורה בי לפעמים
כי רבים לא מבינים
ואיך? איך אוכל להסביר? לעולם.
ואז הוא מגיע, ואז הוא מסביר
ונותן לי עצה או מילה קרובה
או נקודה למחשבה
ואני, כל כולי
גוף
מוח
נפש
מחייך, ואומר תודה
וממשיך
ואז לאחר כמה זמן
ואז לאחר עוד חופשה
עצבות ששורה בי לפעמים חוזרת
על ידידים אבודים, חברים חסרים...
שכנראה לא ישובו לעולמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|