[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אור נהר
/
דיווח חסוי מהגהינם

הערה מקדימה ואזהרה:
הדיווח המפורסם להלן כולל ההערות הנלוות אמורים היו להאסר
לפרסום. ההנהלה נאלצת לפרסם את הדיווח מתוקף חוזה מיוחד שנחתם
שלא על דעתה, הכופה עליה את הפרסום.  אנו מצידנו מזהירים את
הקוראים, שעיון מעבר לפיסקה הנוכחית יביא לשליחתם המובטחת
לגהינם זמן קצר לאחר מותם -- ללא אפשרות ערעור (ספר החוקים של
כס הרוע, פרק "הדרך הקלה" פסקה שט"ן). למותר לציין שהמשך
הקריאה הוא על אחריות הקורא בלבד.


=======18:03

קורא יקר,
כולי סיפוק על שעמדתי במשימה שלא תאומן ובידי לספק לכם דווח
קצר על המתרחש מאחורי הקלעים של אותם שנשלחים לאחר מותם
לגהנום. ראשית אני יכול להעיד בפסקנות שאכן ישנו גהנום ואכן
מומלץ להמנע ממנו. וזאת בלשון המעטה שבהמעטה. הדיווח הזה מבוצע
מאחד ממשרדי הרשות לפיתוח ויישום של עינויים. למען האמת אני
כותב מחדרו של השטן בכבודו ובעצמו (אחד מני רבים) שהוא
בעצם.... אחד הפקידים במשרד. שמו -- כמה מקורי - מפיסטופלס.

את שמי נאסר עלי לגלות מתוקף החוזה שהתיר את כתיבת הדיווח הזה
(לאילו שתוהים -- אינני ד"ר פאוסטוס). כבר אינני בין החיים.
זהו אחד התנאים לכניסה לאזור האסור של הגהנום. אך היו שקטים
--אינני עובר עינויים כל שהם. אני מתנדנד לי על ערסל במשרדו של
מפיסטופלס ומקיש למחשב (!) את דיווחי.

במהלך שנים רבות בחיי תהיתי מה קורה לאחר המוות. האמנם ישנו
גהנום? האמנם עלינו להזהר באורח חיינו עלי אדמות על מנת להבטיח
את  שנות מותנו הנוחות וחסרות הייסורים? התהיה הפכה לסקרנות
עזה ובעצם לאובססיה. קראתי כל דבר שנכתב בשם המדענים, הנביאים,
הקדושים, המתים, החיים... והייאוש אחז אותי -- לא התרשמתי
שישנה דרך אמינה לענות על השאלות הטורדניות. שלא כמו אחרים, לא
יכולתי לחדול מלשאול וגם לא להרגע עם אמונות אויל. האמונה
היחידה שאחזה בי היתה שחייב להמצא ולו אדם אחד שיודע משהו
ומאיזו סיבה שומר בסוד את המידע. אז המשכתי בחיפושי.

התחלתי לנדוד בעולם בכל פעם שכספי איפשר זאת. על חוויותי
יכולתי לכתוב ספרים רבים -- לו נותרתי בחיים זמן ממושך יותר.
לאחר נדודים רבים, הגעתי למקום בשם קלפט - באפגניסטן. המתורגמן
ששכרתי שם הפגיש אותי עם אחד מזקני המקום. אדם מרשים בעל
התנהגות אצילית ועיניים חודרות. לאחר הפצרות רבות ומצלצלים
רבים אף יותר הוא נאות לומר שהזקנים מעבירים מדור לדור סוד
השמור מפני הצעירים על אודות הגהינום. זאת מחשש שהצעירים לא
יעמדו בייצר ההרפתקנות שלהם וביודעם את הדרך יילכדו לנצח
בגהינם. הכפלת המצלצלים פי עשרה הביאה לחשיפת הסוד.

הגהנום --אמר הזקן למתרגם המבוהל - אכן קיים. בדרך כלל יש
לחטוא חטאים איומים במיוחד על מנת להשלח אליו לאחר המוות.
ואולם, ישנה גם דרך קלה להגיע לגהנום והיא - להתמיד ברצון
האמיתי להגיע לשם במשך כל החיים. בהימנון עתיק, שציטט לי הזקן,
נאמר גם שבאחד הימים כשכס הרוע היה בגילופין, הצליח הכס הקדוש
להחתימו על חוזה המאשר שהבוחר להגיע לגהינום בדרך הקלה יוכל
לשלוח משם מסרים לעולם הזה מעולם המתים. אולם מי יחפוץ לממש
אפשרות זו?

עיניו החודרות של הזקן שכנעו אותי שהפעם אין מדובר ברמיה.
הודיתי לו ולמתורגמן הרועד ונפרדתי מהם לדרכי. הדרך חזרה - כמו
הדרך לשם - רצופה סכנת מוות מידי שודדי דרכים. ותקוותי היתה
להלכד באחת ממלכודות המוות, למות במהרה תוך שאני מלחש תפילת
בקשה להגיע לגהינום. כך אוכל לממש את סקרנותי עד מהרה. היתה בי
אמונה עזה שאוכל להמלט מן הגהינם מיד לאחר שהאמת תתגלה בפני.
אם האמונה ביכולתי למצא תשובה התאמתה - מדוע לא אמונתי שבכוח
תושייתי אוכל להנצל מאש הגהינם? ראיתי את עצמי כעיתונאי בעל
שליחות מיוחדת.

ובכן, הדרך עברה בשלום, לגודל אכזבתי. אך לאחר מספר שנים
נוספות של שינון הגיע היום (רשלנות רפואית בטיפול בהרעלת
קיבה). לא יאומן כמה מהיר היה תהליך המעבר. עוד טרם הועברתי
לקבורה, נתלשה נשמתי על ידי ידיים נעלמות. מישהו חסר פנים ובעל
גלימה חומה קיפל אותי (אותה) לארבעה קיפולים והכניס לתיק שחור.
הובלתי למשרדו של מפיסטופלס שנמצא בבניין רב קומות ברקיע
השביעי. הוצאתי מהתיק ונפרשתי לגודלי הטבעי. הופתעתי מהמראה
השבלוני של המקום - משרד קטן עמוס מחשבים. קולות טלפונים
והקלדות. וליד השולחן - שני ערסלים. אחד ריק. בשני היה שרוע
ומתנודד יצור מכוער צנום, שעיר וארוך לבוש גלימה לבנה. "עכשיו
כבר מאוחר להתחרט" חשבתי. אך המצב החל להתבהר לי - היה ברור לי
שמהמקום הזה יהיה לי קשה מאד להמלט. ונתקפתי בהלה.

היצור המכוער הציג את עצמו בקול סדוק וחלול: "שמי מפיסטופלס.
ברוך הבא לגהינום. אנו מעריכים את מאמציך להגיע לכאן. אנו תמיד
מעריכים את מאמציהם האדירים הדיירים שלנו. אתה נמנה עם החוטאים
מהשורה הראשונה". נשמתי היתה קרובה לעילפון. מפיסטופלס פתח את
תיק והחל בוחן את הדיווחים על מעשי תוך המשך דקלום דברי
הפתיחה: "אנו נשתדל לספק לך תמורה השווה לחטאיך מעתה לנצח...
רק רגע..." עיניו הרושפות נתמקדו באחד מהמסמכים בתיקי. "אתה
הגעת בדרך הקלה...  סוף-סוף מצאתי את אשר שחיפשתי". נשמתי
נעתקה מעצמה והחלה מזיעה. "אתה מתאים למשימה! אני מחפש כבר זמן
רב שוליה. נפש יצירתית ונחושה. אתה נראה ראוי. אני מבטל את
שליחתך לעינויים. אתה נשאר איתי. שכב!" אמר והצביע על הערסל
הריק. בעל הגלימה החומה קד לנוכח איתותו של מפיסטופלס, הרפה
ממני ויצא את המשרד.

מפיסטופלס המשיך: "משרדנו עובר שדרוג. העינויים הישנים כבר לא
מרשימים כמו שהיו פעם ואנו פחות מתענגים על ייסורי החוטאים.
אנו זקוקים לרוח חדשה ויצירתית. אתה בחרת בגישה יצירתית ויוצאת
דפן להגיע אלינו וזה מעיד על יכולת לסייע ולתרום  לשדרוג. "
מפיסטופלס הסביר לי שעלי לחפש עינויים מקוריים אכזריותם שיוכלו
לענג אותו ואת חבריו כמו שלא התענגו עד כה. זה יהיה תפקידי
מעתה והלאה - אם אוכיח שאני מתאים. לצורך עבודתי סופק לי מחשב.
אין לתאר את ההקלה שחשתי. הקלה רבה עוד יותר הרגשתי לאחר
שמפיסטופלס הדליק את המחשב והציג בפני, בזמן אמת, תמונות
וסרטים  מחדרי העינויים. "אתה רואה? זה כבר ממש בנאלי.
שיעמום!". בוא נראה מה אתה מסוגל לתרום.

התערסלתי לי ושקעתי בהרהורים. עלי לספק את הסחורה אחרת אשלח
לאותו מקום איום ונורא. או אז נזכרתי בהמנון הזקנים מקלפט.
פניתי למפיסטופלס: "נאמר לי שיש כאן עסקה. לפי החוזה מותר לי
לשלוח דיווח על הגהינום לעולם הזה ועליכם לאפשר לי לעשות זאת.
אם תאפשר לי לממש את המגיע לי אתרום ברצון רעיונות חדשים".
הגבות השעירות התחדדו והתקרבו זו לזו.
"חכה" אמר ויצא מן המשרד. הוא שב לאחר מספר דקות ופניו מעידות
על אי נחת. "אין לי ברירה - אני מאשר" אמר. "אך ראשית עליך
להוכיח לי שאתה ראוי ללתפקיד שייעדתי לך. הנח על שולחני עד
הערב עשרה רעיונות מחרידים לעינויים. אחרי שתסיים לכתוב הכנס
את הטקסט כקלט לתכנה שאדגים לך  וצפה בהשפעת רעיונותיך אני
מקווה שהם אכן יגרמו סבל העולה בעוצמתו על הקיים. אם כמה
מרעיונותיך יהיו מוצלחים  מספיק תוקצב לך חצי שעה למשלוח מסר
לאנשי העולם הזה. לאחר הזמן המוקצב - לא תוכל יותר להתקשר עם
עולם החיים.

מפיסטופלס יצר עבורי פולדר במחשב והראה לי איך משתמשים בתכנת
הוורד השטנית כדי לפרט את העינויים (תרומתו של ביל גייטס לאחר
מותו וטרם שליחתו לעינויים... הוא סובל, הוא סובל... במו עיני
ראיתי). ואיך להזין את הטקסט לתכנת ביצוע העינויים. הוא הדגים
לי ביצוע של עינויים והתענג על סבלם של המעונים. זה היה נורא.
או אז הוא סידר את שולי גלימתו ויצא את החדר. שמעתי את רעש
המפתחות משקשקות בדלת.

שכבתי בערסל ובהיתי במחשב. ואז צץ בנשמתי רעיון - הדברים שהיו
גורמים לי את הסבל הרב ביותר - הם בוודאי היו גורמים גם לאחרים
סבל דומה. עלי לחשוב מהם אפשרויות העינוי המחרידות ביותר
עבורי.  האמינו לי ששפעתי רעיונות שכאלו. כאבים איומים
וממושכים, גורמי פחדים מחרידים שאינם מסתיימים ומעוררי עצב
שאין לו קץ. עם הצהריים כבר היו מעל עשרים רעיונות שמורים
במחשב. החלתי לבדוק אותם על ידי הזנתם לתכנת העינויים. בתחילה
לא יכולתי להביט. אך עד מהרה למדתי להתענג מהתוצאות והרצתי
אותן עוד ועוד על קורבנות שונים.  לאחר שמירת כל התוצאות,
הופיע מסר על צג המחשב "חצי שעה לתקשורת עם עולם החיים". זהו
הזמן שהוקצב לי להעביר לכם מסר. והזמן הזה עומד להסתיים בדיוק
עכשיו. רציתי להרגיע אתכם - הגהינם נורא אך אני ניצלתי מן
הסבל, קיבלתי משרה בהחלט לא רעה ולמדתי להנות ממנה. מה
רע?================18:33

הודעה מסכמת מטעם ההנהלה:
מתוקף צו שנכפה עלינו מטעם הכס הקדוש אנו מוסיפים את המידע
דלהלן:
הדיווח של הנדון לעיל הסתיים עם תום חצי השעה שהוקצבה לו. לאחר
חצי השעה נכנס רב פקיד מפיסטופלס לחדרו והודה לנדון, בהתאם
לכללי הטקס הקבוע. כמו שאנו נוהגים עם כל נדון, הרעיונות של
הנדון נרשמו ונכללו בתכנית העינויים האישית עבורו. בהתאם
לנוהל, הוצא  הנדון מחדרו של מפיסטופלס והוכנס לתא העינויים
האישי שלו. מאז הוא שם, עובר את העינויים שתכנן לעצמו. מצב זה
יימשך לנצח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הסלוגנים הכי
דפוקים פה הם
אלו שמשלבים
חיות.
הסלוגנים העוד
יותר דפוקים פה
הם אלו שמשלבים
ביקורת על
סלוגנים שמשלבים
חיות.
שלכם,
סלוגן ביקורתי
פרדוקסלי המשלב
ביקורת על עצם
קיומו של סלוגן
ביקורתי שיוצר
פרדוקס,
ובעקבותו נוצר
סלוגן ביקורתי
פרדוקסלי,
שאותו, כאמור,
הוא מבקר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/3/01 18:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אור נהר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה