|
מאין חזרת לפתע
בזמן האחרון.
איפה היית
בזמן האחרון.
הכל השתנה פה כל כך
מתו כל האנשים שהיו פה
כשיצאת לטיסה.
ואם נותרו בעיר עוד כמה
בקושי נותרה בהם אנרגיה
לזכור בכלל מה.
היה פה ירוק יותר פעם, אני זוכר
הקשת ניסרה בין העננים הרחוקים
ידעתי שאצטרך פעם לעשות את הדרך לבדי
אבל צבעי השקיעה היו מטמטמים
וריח העונות.
הלובן החד הזה
זה צבע הזמן האחרון. |
|
אני ושניצל
ישבנו בבית
קפה.
לפתע שאלתי
אומר:
"שמע, אני הולך
למסיבה,
אתה גם בא?"
אז הוא ענה לי:
"לא, אני
שניצל!"
-מתוך ספרו
האוטוביוגרפי של
ג'וני - "אני
והשניצל" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.