יש לנו אורח חשוב מאוד היום בקהל, אורח שהוא מאוד לא צפוי,
אורח שבא מתי שבא לו, בלי להודיע, בלי אזהרה.
לפעמים אנחנו מקבלים אותו בשמחה, היום- יכול להיות שפחות. אבל
הפעם אנחנו יודעים שהאורח הקבוע שלנו בא.

הוא לא יושב, הוא נדחף ביניכם מבלי שתשימו לב אליו. לחלקכם הוא
יחדור לתודעה בעוד דקה או שתיים, ואת מי שנשאר הוא יתפוס
לדיבור אולי אחרי הערב.

בינתיים הוא מחכה, שנתחיל כבר עם המופע, ואני רואה איך הוא
עושה סימנים של חוסר סבלנות.

חכה, חכה, עוד מעט אנחנו מתחילים. לא, אנחנו לא נזדרז רק בגלל
שאתה מבקש. אנחנו רוצים להישאר כאן, סוף, לעוד דקה, לעוד
שתיים,אז אל תציק. ממילא אתה כאן, בערב המיוחד שלנו, וידענו
שתגיע. שב בנוח, הישען לאחור.

אנחנו מסיימים.